צילה כהן רוטבליט היתה דמות מאוד משמעותית בקיבוץ מעלה החמישה בימיה הראשונים. בפינה
הפעם נספר על צילה (אשה ואמא לתינוק צעיר) דרכה והנצחתה כדמות מופת ממייסדי הקיבוץ
שנרצחה בטיול למצדה טרם הקמת המדינה.
רקע במסגרת פעילותה של צילה כהן רוטבליט בתנועת גורדוניה היא אירגנה את הטיול של תנועת “גורדוניה – מכבי הצעיר” למצדה, שבאירגונו החלה עוד שנים קודם. הטיול נערך בשבוע שלפני חג הפסח תש”ה .)1945( בטיול צילה היתה גם החובשת, לו הוכשרה במסגרת עבודתה עם תינוקות בקיבוץ. במסע השתתפו כ 140 בני נוער ובראשם עמד בן עמי פוכטר, שהיה מפקד הטיול מטעם הפלמ”ח. ממעלה החמישה השתתף מלווה
אחד – צבי טישלר (טלשיר.) הדרך למצדה עברה בעין גדי. בדרך חזרה מהביקור במצדה טור המטיילים נורה ממארב של בדואים ובו צילה נפגעה. הלוויתה נערכה במעלה החמישה ביום שני י”ב בניסן תש”ה 26( במרץ .)1945 קבורתה של צילה בהר החשוף והפתוח בסמוך לקיבוץ פתח את בית הקברות של הקיבוץ. ביום השלושים לרצח
הונחה אבן פינה לבית שהנציח את דרכה ופועלה.
הדרך למצדה המסע שבו השתתפה צילה החל את דרכו בקיבוץ רמת רחל כדרך רבים מהמסעות למדבר יהודה באותם הימים זאת משום קרבתו לספר המדבר והדרך המובילה לכיוון עין גדי. המסע יצא לדרך ביום רביעי ז’ בניסן 21( במרץ ,)1945 דרך ההרודיון לכיוון עינות המדבר שבסמוך לעין גדי. שם נערכה חניית לילה. “עמוק עמוק בלב המדבר. בינות שכנים עטופי הפנים החשדניים והנושאים את אזנם יום ולילה, שכנים הסומכים על הכח ונשפטים על פיו”… מסתבר שבדרך הם נפגשו עם קבוצה של בדואיים שהיו מודעים למסע וכנראה גם ידעו את מגמת פניו ואף הציגו נוכחות בשטח ביריות סביב (להלן עדותו של צביקה כהן.) בערב החניה מעבר לגיבוש החברתי היו הכנות לביקור במצדה בו הציגה צילה גם מערכי התנועה, וכן נערך טקס זיכרון לשבעה חברי השומר הצעיר שנהרגו במקום במסגרת טיול למצדה שלוש שנים (ב9 באפריל 1942)
הצעידה למצדה והטקס באתר יום שישי (ט’ בניסן תש”ה – 23 במרץ )1945 עבר המסע מעין גדי לעבר מצדה. ערב שבת החבורה הגיעה למרגלות ההר ובחשכה עד לשעת חצות
טיפסו לפסגה. במרום מצדה, ערב שבת, נערך הטקס. הטקס היה רב רושם שכלל הבערת מדורה הנפת דגלים וקריאת מגילת מצדה: “מעל לראשינו רומזים הכוכבים והסהר מכסיף את שרידי חומות מצדה. אכן דורות לדורות יגידו אומר. אתה חש בשלשלת המרתקת אבות לבנים. הלפידים בוערים הדגלים מורדים אנחנו ערוכים למפקד. דומיה שוררת בכל. דומיה רוות מחשבות. כהמשך טבעי לדומיה מדובבת זו
נשמעים דבריה של צילה.
צילה קישרה בדבריה בין העבר ההיסטורי להווה: “נזכור את מגיני מצדה, שעמדו בגבורה על כבודם הלאומי. בכבוד ובחרות עמדו. ידעו לחיות בכבוד וכבני חרות ידעו למות. נזכור את חללינו משך
דורות הגלות, דרך האינקווזיציה, גזרות ת”ח ות”ט. נזכור את חללי גיטו ורשה, זו מצדה השניה. נזכור את הילדים הטבוחים שם.” חברים שנכחו במעמד ציינו שגם שם במצדה צילה לא שוכחת את הילדים
אותם היא כל כך אהבה. את הלילה הם עשו במרומי ההר ועם בוקר הם התעוררו והתפעמו מעוצם החוויה וגם צילה כמובן
בין הצוהלים.
שעות הראשונות של היום נוצלו להכרת המקום: בברכת המים, חורבות הארמון. ההרגשה היתה של עמידה במשימה : “כיבוש מצדה” וכמובן המסר
שאמור לעבור לדורות הבאים.
“יריות פלחו את הצהרים פתאום יריות”… בירידה מההר צילה כאחראית גם על העזרה הראשונה והבטיחות נותנת יד לכל אחד ועוזרת “היא מלווה כל יורד בחיוך ומעודדת אותו בגלל
ירידתו הטובה, ועל ליבה מעיק רגש אחריות.”… בשעה 11:30 כל החבורה כבר למטה סועדים את ארוחת הבוקר. לאחר שמסיימים צועדת החבורה כנהוג במסעות מעין אלה בשורה ארוכה כשלפני
החבורה העיקרית צועד כוח החלוץ. בשעה 15:30 במהלך הצעידה מזרחה לעבר ים המלח, בגיא רחב שבשוליו גדות הנחל המצוקיים נשמעים קולות ירי. היה נדמה כי אלו קולות הפחדה כפי שחוו בדרך למצדה. אך כאשר התברר שאין זה כך, קיבלו כל המשתתפים הוראה לתפוס מחסות בקיפולי קרקע בערוץ. הבדואים שהיו מעל צלפו לעבר המטיילים. אחד הכדורים פגע בגבה של צילה. ופצעה גם את רחל כץ מתל אביב, ברוך
בכר מנוה איתן ומשה דוכובני מחניתה. לאחר כשעתיים (בשעה: )17:00 התקיים משא ומתן עם הבדואים בו הם ביקשו לקבל את כספם של המטיילים. הבדואים באו והתקרבו למטיילים
כדי לקבל את מבוקשם כשבידהם רובים טעונים. המשא ומתן והעברת הכסף לבדואים נערכה כשעה עד לשעה: 18:00 שאז התחיל להחשיך ואז הם נמלטו, במהלך הבריחה הם איבדו חלק מהכסף
שאספו מהמטיילים.
הפינוי לאחר ההתקלות והפגיעה בצילה נשלחו חמישה מהמסיירים לסדום להחיש עזרה. כל השאר צעדו לעבר ים המלח. שלושת הפצועים על אלונוקות וצילה על ידי החברים הבוגרים. בשעה: 20:30 הגיעו 120 המטיילים למקום חניית הלילה
והתארגנו ללינה ולשמירה. בשעה: 4 לפנות בוקר של יום ראשון (י”א בניסן 25 במרץ) נראתה הספינה שמגיעה מסדום. במקביל באותה סביבה דרך מקרה הגיע קבוצת בדואים מבריחים שנתקלה במסיירים ונבהלה מהמפגש מחשש שהקבוצה היא משטרה בריטית כיוון שצעקו
לעברם באנגלית והם נימלטו מהאזור במהירות. לאחר האירוע נערך מפקד עידכנו את המסיירים
שצילה איננה: “שחוחי ראש עמדנו וכאבנו צורב, אין דמע. יבש מקור הדמע. עברה רק מחצית היממה והנה כל כך בגרנו, ויחזק כל פרט וחזקנו כולנו יחדיו…לרוחם של אלה נוספה עוד נפש אוהבת חופש. נשבע אז הלב להנציח את זכר
קרבננו בהחייאת השממה. שממת המדבר שביליו. ונצעד. עוד נצעד. עוד יצעדו. לשם ולכל פינות
הארץ.” הפצועים וצילה פונו בשייט צפונה ושאר הקבוצה הלכה רגלית לסדום, שם נחקרו על ידי הצבא הבריטי, הועלו על סירות מפעיל האשלג והושטו
לכיוון לקלי”ה ומשם הוסעו לירושלים.
ההלוויה ההלוויה נערכה ביום שני י”ב בניסן תש”ה 26( במרץ )1945 ביום סגרירי במעלה החמישה: “אותו יום שני גם השמיים בכו בכי מר יחד אתנו על אובדן הנפש היקרה, על אבדן צילה שלנו.”… בטקס ההלוויה נאמרו הספדים על ידי דמויות שונות ראשי גורדוניה, מהם נשקפת הערכה רבה לפועלה בתנועה. השתתפו גם חברים ממעלה החמישה וקריית ענבים, רבים מהיישובים סביב. הארון עטוף בדגל כחול לבן נישא על ידי חבריה ומוקיריה למקום שבו נכרה הקבר הראשון. בעלה יצחק ספד גם הוא וציין שחצי מזמנה הקדישה לתנועה וחציו לילד. יצחק בן אברהם ממייסדי קריית ענבים נפרד ממנה בשם חברי הקבוצה. בין הדברים שנאמרו במעמד: “צעירה החורשה, צעירה הקבוצה, צעיר
בית העלמין, צעיר המת הראשון שנטמן בו.”
אבן הפינה לבית צילה במלאות שלושים לנפילת צילה התכנסו רבים ליד קברה הטרי לאחר הטקס הלכו והניחו את אבן הפינה למבנה הזיכרון לזיכרה של צילה. במעמד זה הוקראה מגילת היסוד ובא בין השאר צוין: “ביום י’ לחודש אייר שנת חמשת אלפים שבע מאות וחמש לבריאת העולם בשלושים לצילה כהן רוטבליט
שנפלה לפני בני עולה לרגלי מצדה אנו יורים אבן פינה לבית צילה…מצבת עד לזכרה…ישמש מקום זה בית ועד לתנועה…ימצא בצל קורתו מחסה נער עברי המשוטט בשבילי המולדת…ישמש מקום זה בית ועד לאחיה בחיים ובעמל המקום כנוס לנכסי התרבות והרוח של הקבוצה. יאה-נא בית זה גמול מה לגדל האבדה וטיפת תנחומין בכוס היגונים, לא ימוש זכרה של צילה מלבנו הבת הנאמנה לקבוצה
והנער העברי” (נפש אחת, עמ’ .)212-210 ובדיווח נוסף: “בית צילה יהיה בית לתרבות ולעיון של תנועת גורדוניה, הוא יוקם בהשתתפות התנועה והקבוצה ומוקירים וידידים, יכיל אולם להרצאות, חדר קריאה, חדר עיון וחדר ישיבות”. (דבר, 25 באפריל ,1945 עמ’ .)4 בניית מבנה ההנצחה לקח שנתיים והוא נחנך בשנת 1947 כבית תרבות לקיבוץ. לימים יתווסף לבית צילה ציור קיר (פרסקו) מרשים שיתאר את ראשית הדרך של המתיישבים במקום. כיום המבנה משמש את
הארכיון.
ניסיון פעולת נקם של הפלמ”ח בראשון למאי 1945 יצאו חמישה אנשי פלמ”ח לערוך פעולת עונשין בבדואים שערכו את הפעולה על קבוצת המטיילים. החמישה יצאו ממעלה פשחה והלכו רגלית לאזור מצדה וחזרו כלעומת שבאו ללא ביצוע פעילות עונשין כיוון שלא נמצא את
מי להעניש.
עדותו של צביקה כהן צביקה כהן, שהיה באותם הימים נער בן 16 חבר בתנועת גורדוניה היה שותף למסע והוסיף פרטים מעניינים שלא היו ידועים מהמקורות שצוינו
ברשימה. א. מפקד המסע – מפקד המסע היה בן עמי פכטר
שהגיע מחניתה והכיר את האזור בו הוביל. ב. מפגש עם בדואים בדרך למצדה – מסתבר שבדרך מעין גדי למצדה התנהל שיח עם קבוצת בדואים באזור. צביקה הנציח את המפגש בצילום
כשמהמבט ברקע ברור שזהו אזור עין גדי. לא ברור אם היה קשר לאותם בדואים עם האירוע
שהתרחש יומיים יותר מאוחר בירידה מהמצדה,
קשר כזה הגיוני אך לא בר הוכחה. ג. בן עמי פכטר מנסה לחסל אחד מהבדואים – האירוע היה קשור בשוד כספם של המטיילים באיומי ירי. הבדואים ביקשו מהמטיילים לאסוף את כספם. הם אספו והניחו אותו בתוך כובע שהונח על סלע אליו היו אמורים הבדואים להגיע ולאסוף משם את שללם. בהתקרב הבדואי לאסוף את הכסף שלף בן עמי את אקדחו וכיוון אותו לעבר הבדואי ואף לחץ על ההדק. לרוע המזל הכדור בקנה היה עקר ולא נורה. הבדואי שהבין את הסיטואציה אליה נקלה ניצל את השניות הגורליות וברח מערבה לעבר חבריו שהמתינו בגבעות הצופות על
המטיילים וכך ניצל. ד. מפגש עם המבריחים ליד ים המלח – במפגש עם המבריחים ליד חוף הים היה זה בן עמי שצעק לעברם באנגלית וגרם להם לחשוב שבמקום נמצאים כוחות בריטיים וגרם להם למנוסה מהירה
מהאזור.
הנה כי כן, מסע לא מפורסם שנערך למצד בימים שלפני קום המדינה מסע שהיה ברוח הטיולים של הימים ההם להכרת המולדת. מסע שהסתיים בטרגדיה והונצח בקיבות מעלה החמישה בואכה
ירושלים.
תודות
לעמוס נבט בנה של צילה שעבר על הרשימה
ועידכן ודייק בפרטים חשובים.
להרחבה
א. נפש אחת, חבר הקבוצות ומעלה החמישה, תש”ו. ב. ישראל רוזנסון, יוסי שפנייר, מולדת לבנות במעלה ההר, קורות, אתרים, סיורים, ירושלים
תשע”ח.
לינק להורדה המסע של צילה כהן-רוטבליט עם תנועת גורדוניה למצדה
