במבט היסטורי ממרומי מעוף הציפור על קורות העם היהודי ותנועת הציונות
במחצית השנייה של שנות ה-40 במאה הקודמת, בולטים שני תהליכים הרי גורל.
שני התהליכים קשורים בתופעה שניתן לאפיין אותה באופן מאוד כללי כהתרוקנות
של מרחבים מאוכלוסייתם הקודמת – התרוקנות אירופה המזרחית מיהודיה לאחר
השואה והתרוקנות כפרים פלסטיניים מתושביהם במהלך מלחמת העצמאות.
המבט על שני התהליכים הללו הוא היסטורי, אך אפשר ונכון לראותו גם
כהיסטוריוסופי; האירועים הספציפיים שהם אבני הבניין של התהליכים הללו
התרחשו כמובן במרחב ההיסטורי, אך השימוש באפיון היסטוריוסופי נכון במקרה זה
בגין המעטפת התרבותית והמוסרית רבת המשמעות שעטפה אותם ובגין הנרטיבים
השונים שעמדו מאחוריהם. שורשיהם של אירועים אלה נעוצים בהשקפות עולם לא
פחות מאשר במציאות ההיסטורית הקונקרטית.
להורדת המאמר המלא לחצו על הכפתור מטה
