בשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה יצאה אל הפועל תוכנית ההתיישבות של
כפרי העבודה בגליל ובפרוזדור ירושלים. אל הכפרים ההרריים ששכנו מול גבולות
עוינים נשלחו בעיקר עולים מתימן, שללא כל ניסיון קודם נדרשו להכשיר בעצמם
את המושב החקלאי שבו גרו ולהפוך את סלעי הטרשים לקרקע פורייה. שלא
במפתיע, רבים מהעולים שנשלחו בעל כורחם למשימה החלוצית ביקשו לרדת מההר
אל תנאים מאתגרים פחות במישור. אמירות כמו “רוצים עם טרקטור במישור כמו
האשכנזים” היו נפוצות, והמוסדות המיישבים נדרשו לשכנע, להבטיח ואף לאיים על
העולים החדשים בכדי לשמור על האחיזה בהר. במקרים רבים נאלצו המוסדות גם
לאכלס מחדש את היישובים שננטשו על ידי תושביהם המקוריים…
להורדת המאמר המלא לחצו על הכפתור מטה
