טוב שכן קרוב- יחסי תושבי אבו גוש והיהודים- זאב קם
הנוסעים בכביש 1 בדרך לירושלים אינם יכולים שלא להעיף מבט לעבר
הכפר הפסטורלי אבו גוש, ששוכן מצידה הצפוני של הדרך. רבים מאיתנו
עוצרים להפסקה קלה בחומוסייה או בבית קפה מקומי בינות לבוסתנים
ולעצי הפרי שניבטים מכל פינה בכפר. שמו של המקום יצא למרחוק כסמל
לדו קיום ערבי־יהודי, זכר לימים שלפני קום המדינה ולשיתוף הפעולה בין
תושבי הכפר ואנשי היישוב היהודי, ששיאו היה במהלך מלחמת העצמאות.
מדוע נכבדי שכונת סן סימון הערבית בירושלים בחרו להיעזר בכוח צבאי
שהובא מבחוץ, וגייסו לשם כך את הפלנגות של איברהים אבו־דיה, ואילו
המוכתר של אבו־גוש הודיע לאנשי ההגנה שמהכפר שלו לא יירו לעבר
הכוחות היהודים? מדוע קיבלו החלטה שונה כל כך מזו של רוב הכפרים
הערבים במלחמת העצמאות? והאם האבו־גושים באמת היו שונים מאחיהם
הערבים? האם לא שררה עוינות ולא התרחשו עימותים בינם לבין היהודים?
מראש יובהר, התשובות לשאלות אלה בסוף המאמר לא יהיו בצבעי שחור־
לבן, כפי שאולי אחרים ביקשו לקבוע.
לינק לקריאת כל המאמר טוב שכן קרב- יחסי תושבי אבו גוש והיהודים